נס לצלמת חתונות
אני ויגאל, המכונה סוניק נסענו לצלם חתונה בירושליים של זהב
הדרך הייתה נורא חביבה, ראינו בצידנו הימני כפרים ערביים ומימיננו כפרים ערביים אבל אכן נסענו בכביש ישראל
בכלל כל היום זה היה נס אחד גדול כי לפי ההנחיות שקיבלנו כיצד עלינו למצוא את "עין כרם" המקום ששם התקיימו צילומי הנוף של הזוג המקסים, ההנחיות שקיבלנו היו שגויות ועשינו הרבה הרבה סיבובים בירושליים העיר הענקית הזו. אני חייבת לציין שהכבישים בירושליים כלל וכלל לא דומים לכבישים שיש לנו כאן בצפון, שם הכבישים הם הרבה יותר ארוכים, ובהרבה מאוד, ויש גם יותר נתיבים ואם אתה מפספס פנייה עליך לנסוע עוד איזה 10 דק' מינימום עד לפניה הבאה. אז הקיצר כששאלנו אנשים איך להגיע לעין כרם הם כיינו אותנו כך שכל פעם נאלצנו לשאול מישהו אחר שכיין אותנו קצת שונה כך שזה היה די משונה ומייאש. אך אלוהים יודע איך לעזור לנו כשאנו פונים אליו לעזרה, ואכן כך קרה- פנינו לאלוהים לעזרה וביקשנו שיעזור לנו למצוא את המקום ואז בום! לא הבום שחשבתם אלא בום אחר. ראינו אישה אחת שנדמה לי שהיא רצתה טרמפ אבל אנחנו עצרנו לה כדי לשאול אותה איך מגיעים לעין כרם ולפני שאמרנו, אז היא פתאום אומרת לנו - סליחה, אולי אתם נוסעים לכיוון עין כרם? חחחחחח אלוהים גדול! פשוט ענק!! אין מילים
אז היגענו למקום הפעם ללא סיבוכים.
הגענו לשם בדיוק בזמן שקבענו אפילו לא דקה אחת של איחור
הצילומים אמנם החלו די באיחור משמעותי, ונאלצנו לפעול ממש בלחץ
אחרי שהצילומים הסתיימו נסענו אחרי הרכב של החתן והכלה כדי להגיע בשלום, ללא סיבוכים ליד השמונה, מקום האירוע עצמו. ואז התחלנו בנסיעתנו כשלפתע השותף שלי המליץ לעקוף אותם ולהגיע לפניהם למקום.... אך, אך גדול מאוד! אנחנו פיספסנו את הפניה, אוווופס. מה עושים? אין דרך חזרה הפניה הבאה תהיה רק בעוד כרבע שעה, ועוד לא לשכוח שעלינו עוד לנסוע חזרה שזה עוד יותר מרבע שעה סך הזמן כיותר מחצי שעה והחופה אמורה להתחיל כל רגע, אויש מה עושים? כמובן זועקים לאלוהים! אלוהים שלח לי רעיון לנסוע דרך השדות. מיד פניתי ימינה, סוניק שאל "לאן אנחנו נוסעים" עניתי "לא יודעת אבל אין מצב שאנחנו הצלמים נאחר לחופה" ואז אנחננו נוסעים כמו על ג'יפ בשדה שיש אבנים, ורק אבנים ללא דשא בכלל, עוברים בין העצים (שזה רק גזעים ) מרגישים את האבנים כאילו הם כבר בתוך אוטו, עולים בשיפוע מאוד תלול בלי לפחד שנתהפך ובסופו של דבר, תודה לאל הגדול מכולם! - הגענו בזמן ממש.
המשך הצילומים יצאו משגעים והכל היה ממש נחמד.
עצה: אל תלחצו ותאבדו תקוות אלא תמיד תדעו למי לפנות! כמובן לאלוהים הגדול
צלמת החתונות- גלי מילר
posted by כוח נוער אדון @ 1:51 AM
0 Comments:
Post a Comment
<< Home